מחלות אצל האם או התינוק

במשך השנים, הטעו יותר מידי נשים כשאמרו להן להפסיק להיניק. ההחלטה לגבי המשך ההנקה כאשר האם נוטלת תרופה היא הרבה יותר מורכבת מהשאלה האם התרופה תעבור בחלב האם לתינוק. ההחלטה על המשך ההנקה צריכה להביא בחשבון את הסיכונים באי-המשכת ההנקה, לאם, לתינוק ולמשפחה, ולחברה בכלל. ויש הרבה סיכונים אם לא מיניקים, אז השאלה היא בעצם: האם התוספת הקטנה של תרופה לחלב האם הופך את ההנקה ליותר מסוכנת מאשר הזנה בפורמולה? כמעט תמיד התשובה היא לא. חלב אם המכיל מעט תרופה הוא כמעט תמיד יותר בטוח. במילים אחרות, להיות זהירים משמעו להמשיך להיניק, לא להפסיק. אותם שיקולים צריכים לעמוד לנגד עינינו כאשר האם או התינוק חולים.

זכרי שהפסקת הנקה לשבוע, בעקבות מחלה, יכולה להוביל לגמילה סופית מכיוון שיכול להיות שהתינוק לא יהיה מוכן לינוק יותר. מאידך, צריך לזכור שיש תינוקות שמסרבים לקחת בקבוק, כך שהעצה להפסיק להיניק לא רק שהיא שגויה, אלא גם לא מעשית. אם תינוקך נגמל מהשד בגלל הפסקת ההנקה בעקבות מחלה וגם מסרב לאכול מבקבוק, את בבעיה. בנוסף, קל לייעץ לאם לשאוב את החלב בזמן שאינה מיניקה, אבל זה לא תמיד קל לביצוע, ויכול להיות שבסופו של דבר האם תסבול מגודש נוראי.  

מחלות אצל האם

מספר מאד קטן של מחלות דורש מהאם להפסיק להיניק. אפילו כשהאם מפתחת זיהום ונאמר לה שעליה להפסיק להיניק מיד, מעטים המצבים בהם עליה להפסיק. רוב הזיהומים נגרמים על ידי וירוסים, ורוב הזיהומים הויראליים נמצאים בשלב המדבק שלהם לפני שהאם יודעת בכלל שהיא חולה. עד שלאם יש חום גבוה המעיד על הזיהום (או נזלת, שילשולים, שיעול, פריחה, הקאות וכו'), היא כבר הספיקה להדביק את התינוק. ועם זאת, המשך ההנקה מגן על התינוק מפני הזיהום ולכן האם צריכה להמשיך להיניק כדי להגן על תינוקה. אם גם התינוק מפתח זיהום, וזה אפשרי, הזיהום יהיה פחות חמור אם ההנקה נמשכה מאשר אם הופסקה. אבל לרוב אמהות מופתעות לטובה להיווכח שתינוקותיהן לא חלו כלל. התינוק מוגן על ידי המשך ההנקה. בדומה לזיהומים ויראליים, זיהומים בקטריאליים (כגון זיהום חיידקי בגרון המלווה בחום -  Strep Throat    ) אינם מהווים אף הם סיבה להפסקת ההנקה מאותם סיבות שצויינו.

יוצא הדופן היחידי מהוירוסים הוא HIV     אצל האם. עד שיאסף עוד מידע בנושא, נהוג לייעץ לאם נשאית HIV     לא להיניק, לפחות במקרים שהסיכונים מהזנת התינוק בפורמולה הם סבירים. ועם זאת, יש מקרים אפילו בקנדה, בהם הסיכונים הכרוכים באי הנקה גבוהים כל כך שהפסקתה צריכה להישקל בכובד ראש גם כאשר האם היא נשאית HIV    . המידע האחרון בנושא מצביע על כך שהנקה בלעדית מגנה על התינוק מלהידבק בHIV     יותר מאשר הזנה בפורמולה, ושהסיכון הגבוה ביותר להידבקות משוייך להזנה משולבת (הנקה ופורמולה). אך עדיין חסר מידע בנושא והנתונים שהובאו עדיין לא אוששו לגמרי.

 נוגדנים בחלב

יש אמהות  הסובלות ממחלות אוטואימוניות כגון, פורפורה אידיופאטית טרומבוציטופנית, מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, אנמיה ה מוליטית (idiopathic thrombocytopenic purpura  , autoimmune thyroid disease, autoimmune hemolytic  (anemia     אוטואימונית, ומחלות אחרות. מחלות אלה מתאפיינות בכך שהאם מייצרת נוגדנים כנגד רקמות גופה שלה. לחלק מהאמהות החולות במחלות אלה נאמר לא להיניק מכיון שנוגדנים אלה עוברים בחלב לתינוק וזה יגרום לתינוק לחלות אף הוא. אלו הן פשוט שטויות. הנוגדנים שמרכיבים את רב הנוגדנים בחלב האם הם נוגדנים מסוג IgA     . מחלות אוטואימוניות לא נגרמות מנוגדנים מסוג IgA    . ואפילו אם המחלה כן היתה נגרמת מנוגדנים אלה, גוף התינוק לא יכול לספוג נוגדנים מסוג IgA     המגיעים בחלב, כך שאין לו דרך להידבק ולחלות. המשיכי להיניק.

 בעיות רפואיות בשד

מאסטיטיס (דלקת השד) היא לא סיבה להפסיק להיניק. למעשה, יש סיכוי טוב שהשד החולה יחלים יותר מהר כשהאם תמשיך להיניק ממנו. מורסה (אבצס) בשד הוא לא סיבה להפסיק להיניק, אפילו לא מהשד החולה. למרות שניתוח שד המייצר חלב הוא יותר מסובך, הניתוח עצמו וההחלמה אינם בהכרח קלים יותר במקרה שהאם הפסיקה להיניק.  הסיבה לכך היא שהחלב עדיין ממשיך להיות מיוצר שבועות רבים אחרי הפסקת ההנקה, וגודש לאחר הניתוח לא מקל על תהליך ההחלמה. אנא ודאי שהרופא המנתח אינו מבצע חתך על קו עטרת הפטמה (הקו המפריד בין החלק הכהה של השד לחלק היותר בהיר). חתך המבוצע על קו עטרת הפטמה יכול להקטין את אספקת החלב באופן משמעותי. חתך הדומה בצורתו לחישור של גלגל אופניים (כאשר הפטמה היא במקום של מרכז הגלגל, כלומר חתך לאורך צינורית החלב ולא לרוחבה) יגרום לפחות נזק לרקמות המייצרות חלב. עם זאת, בימינו, יש דרכים אחרות לטפל באבסצס ללא ניתוח. ניקוז האבצס בעזרת מחט או קטטר בנוסף לטיפול באנטיביוטיקה, בדרך כלל מונעים את הצורך בניתוח. 

כל ניתוח שהוא אינו מחייב הפסקת הנקה. שאלי את עצמך האם את חייבת לעבור את הניתוח עכשיו, בעודך מיניקה? האם את בטוחה שאין שיטות טיפול אחרות פרט לניתוח? האם חייבים להוציא את הגוש עכשיו ולא בעוד שנה? האם יכול להיות שביופסית-מחט תספיק בשלב הזה? אם את חייבת לעבור את הניתוח עכשיו, וודאי שוב, שהחתך ייתבצע לא על קו עטרת הפטמה. את יכולה להמשיך להיניק מיד לאחר הניתוח, לאחר שהתעוררת ואת מרגישה מוכנה. אם, מכל סיבה שהיא, את חייבת להפסיק להיניק מהשד המנותח, אל תפסיקי להיניק מהשד השני. באופן מפתיע, המון מנתחים לא יודעים שאפשר לייבש חלב רק משד אחד וכך להמשיך להיניק מהשד השני. את גם אינך צריכה להפסיק להיניק אם הניתוח כולל הרדמה כללית. את יכולה להמשיך להיניק כאשר את ערה ומוכנה להנקה.  

ממוגרפיות יותר קשה לפענח כאשר האם מיניקה, אבל גם אז הממוגרמה היא שימושית. שוב, השאלה היא כמה זמן צריכה האם לחכות כדי שהשד יפסיק לייצר חלב? הערכת גוש שמצריכה יותר מהיסטוריה רפואית ובדיקה פיזית של המטופלת יכולה להיעשות גם באמצעים אחרים פרט לממוגרמה (כגון: אולטראסאונד וביופסית-מחט). דברי עם רופאך על קיומן של אופציות אחרות, ודאגי להסביר עד כמה חשובה לך ההנקה.

הריון חדש

אין סיבה לא להמשיך להיניק כאשר את שוב בהריון. אין שום הוכחה לכך שהנקה בזמן הריון גורמת נזק לך, לעובר, או לתינוקך היונק. אם את מעוניינת להפסיק להיניק, עשי זאת לאט ובהדרגה. עם זאת, בדרך כלל כמות החלב מתמעטת במהלך ההריון ממילא ולכן יכול להיות שתינוקך יפסיק לינוק באופן עצמאי.

מחלות אצל התינוק

הנקה לעיתים מאוד רחוקות צריכה להיפסק בשל מחלה אצל התינוק. באמצעות ההנקה האם יכולה לנחם את התינוק החולה, ובאמצעות יניקה, התינוק מנחם את אימו. 

שילשולים והקאות. זיהומים במעיים הם נדירים אצל תינוקות שיונקים באופן בלעדי. (בעוד שיציאות רכות מאוד נפוצות ונורמליות אצל תינוקות היונקים באופן בלעדי). הטיפול הכי טוב לשילשולים והקאות הוא להמשיך להיניק. התינוק יחלים מהר כאשר ההנקה נמשכת. הנקה בלבד מספיקה לתינוק ברב המקרים ואין צורך במתן נוזלים נוספים כגון תמיסות מלחים הניתנות דרך הפה במצבי התייבשות, חוץ מאשר במקרים נדירים. 

בעיות בדרכי הנשימה. קיים מיתוס רפואי שאין לתת חלב לילדים הסובלים מזיהום בדרכי הנשימה. לא ברור אם זה נכון או לא לגבי חלב פרה, אך המיתוס הזה בוודאי אינו נכון לגבי חלב אם. 

צהבת ילודים. הרבה תינוקות היונקים באופן בלעדי מפתחים צהבת ילודים, אפילו עד גיל שלושה חודשים, למרות שקשה להבחין בצבע עור צהוב. פרט לכך שזו בעיה, זה נורמלי (קיימות סיבות אחרות לצהבת ילודים שאינן נורמליות, אך אפילו סיבות אלה, למעט במקרים נדירים, אינן מצריכות הפסקת הנקה). אם ההנקה מוצלחת, העובדה שלתינוק יש צהבת ילודים לא מחייבת את האם להפסיק להיניק. אם ההנקה אינה מוצלחת, תיקון ההנקה יפתור את הבעיה, בעוד שהפסקת הנקה אפילו לזמן קצר יכול להיות בלתי הפיך. הפסקת ההנקה היא לא התשובה, לא הפתרון, ולא רעיון טוב בכלל להתמודדות עם צהבת ילודים אצל תינוקך.

 תינוק חולה לא צריך לינוק פחות, להיפך, הוא צריך לינוק יותר!

אם הנושא שמטריד אותך אינו מוזכר במאמר הזה, אל תניחי שאת צריכה להפסיק להיניק. אל תפסיקי. חפשי עוד מידע בנושא. כבר נאמר לאמהות להפסיק להיניק בשל סיבות טיפשיות מידי מכדי להזכירן.

*תורגם ברשות המחבר