מיתוסים בהנקה
רובן הגדול של הנשים מייצרות מספיק חלב. למעשה, עודף של חלב הוא תופעה שכיחה. רוב התינוקות שעולים במשקל בקצב איטי מדי, או שיורדים במשקל, עושים זאת לא בגלל שלאם אין מספיק חלב, אלא בגלל שהתינוק אינו מצליח לקבל את החלב שיש לאם. הסיבה השכיחה לכך שהתינוק אינו מקבל את החלב שזמין בשבילו היא תפיסה גרועה של הפטמה. לכן חשוב מאוד, שמישהו שיודע מה הוא עושה יראה לאם ביום הראשון, איך לחבר את התינוק לשד. תרגמה: גוגי8
- נשים רבות אינן מייצרות מספיק חלב. לא נכון!
רובן הגדול של הנשים מייצרות מספיק חלב. למעשה, עודף של חלב הוא תופעה שכיחה. רוב התינוקות שעולים במשקל בקצב איטי מדי, או שיורדים במשקל, עושים זאת לא בגלל שלאם אין מספיק חלב, אלא בגלל שהתינוק אינו מצליח לקבל את החלב שיש לאם. הסיבה השכיחה לכך שהתינוק אינו מקבל את החלב שזמין בשבילו היא תפיסה גרועה של הפטמה. לכן חשוב מאוד, שמישהו שיודע מה הוא עושה יראה לאם ביום הראשון, איך לחבר את התינוק לשד.
- הנקה כואבת. לא נכון!
למרות שרגישות מסוימת שכיחה במהלך הימים הראשונים, זה אמור להיות מצב זמני שנמשך ימים ספורים ואינו חמור עד כדי חשש של האם להניק. כל כאב שהוא מעבר למתון אינו נורמלי ונגרם כמעט תמיד מתפיסה לא טובה של התינוק את השד. אין להתעלם מכאב בפטמות שאינו משתפר ביום השלישי או הרביעי, או נמשך מעבר לחמישה או שישה ימים. התקף חדש של כאב לאחר תקופה של הנקה ללא כאבים יכול להיות בשל פטריה בפטמות. הגבלת זמן היניקה אינה מונעת את הכאב וניתוק התינוק מהשד על מנת לאפשר לפטמות להחלים צריך להיות המוצא האחרון בלבד.
- בשלושה-ארבעה הימים הראשונים לאחר הלידה אין מספיק חלב. לא נכון!
לעיתים נראה כך משום שהתינוק אינו תופס את הפטמה בצורה נכונה ולכן אינו מקבל את החלב שנמצא. כשאין הרבה חלב (ואכן אין, במצב הרגיל, בימים הראשונים) התינוק חייב להיות מחובר בצורה נכונה כדי לקבל את החלב. זה מסביר משפטים כגון; "אבל הוא היה על השד במשך שעתיים והוא עדיין רעב כשאני מנתקת אותו". בגלל תפיסה לא נכונה, התינוק אינו מקבל את החלב הראשוני של האם, הקרוי קולסטרום. מי שמציע שתשאבי את הקולסטרום כדי לראות כמה יש, אינו מבין בהנקה ויש להתעלם ממנו בנימוס. ברגע שלאם יש שפע חלב, התינוק יכול להתחבר בצורה גרועה ועדיין לקבל מספיק חלב.
- התינוק צריך להיות על השד 20 (10,15,7) דקות מכל צד. לא נכון!
עם זאת, יש לעשות אבחנה בין "להיות על השד" לבין "לינוק". אם התינוק ממש שותה במשך רוב 15-20 הדקות בצד הראשון, יתכן שלא ירצה כלל לינוק מהצד השני. אם 'שתה' רק במשך דקה מהצד הראשון ואז נמנם או מצץ בלבד ביתר הזמן והוא עושה כך גם בצד השני, שום משך זמן לא יהיה מספיק. התינוק יינק טוב יותר ובמשך זמן ארוך יותר אם יהיה מחובר בצורה נכונה. כדי לעזור לתינוק להאריך את משך היניקה, האם יכולה ללחוץ על השד על מנת להמשיך את זרימת החלב, לאחר שהתינוק כבר לא בולע בעצמו. כך אגב ברור, ש'כלל האצבע' ש"התינוק יונק 90% מהחלב בעשר הדקות הראשונות" גם הוא מוטעה לחלוטין.
<<הפניה לסרט To see how to know a baby is getting milk see the videos at www.thebirthden.com/Newman.html >>
- תינוק יונק זקוק לתוספת מים בימים חמים. לא נכון! חלב אם מכיל את כל המים שהתינוק צריך.
- תינוקות יונקים זקוקים לתוספת ויטמין D . לא נכון!
כולנו זקוקים לויטמין D . תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות – תחליפי חלב) מכיל ויטמין D שהוסף במפעל, אך תינוקות נולדים עם כבד מלא בויטמין D , ושהות בחוץ מאפשרת לתינוק לקבל ויטמין D מהאור האולטרה סגול אפילו בחורף. התינוק אינו זקוק לשהות ארוכה בחוץ וגם לא יומיומית. יש לציין שחשיפת התינוק לאור שמש דרך חלון סגור אינה מסייעת לתינוק לקבל ויטמין D . ויטמין D הינו ויטמין מסיס בשומן והוא מאוחסן בגוף. בנסיבות מסוימות (לדוגמה, אם לאם עצמה יש חוסר בויטמין D במשך ההריון) ניתן לתת תוספת ויטמין D ליתר בטחון.
- על האם לרחוץ את הפטמות לפני כל הנקה. לא נכון!
הזנה באמצעות תמ"ל דורשת משנה זהירות ותשומת לב להיגיינה, שכן התמ"ל לא רק שאינו מגן על התינוק מפני זיהומים, הוא גם מהווה קרקע פוריה לחיידקים ויכול להזדהם בקלות. לעומתו, חלב אם מגן על התינוק מפני זיהומים. שטיפת הפטמות לפני כל הנקה הופכת את ההנקה למסורבלת שלא לצורך ומסירה את השכבה השומנית המגינה על הפטמה.
- שאיבה היא מדד טוב לכמות החלב שיש לאם. לא נכון!
כמות החלב שנשאבת תלויה בגורמים רבים, כולל רמת ה'סטרס' של האם. תינוק שיונק כהלכה יכול לינוק כמות יותר גדולה של חלב מאשר זו שאימו יכולה לשאוב. השאיבה יכולה להוות מדד אך ורק לכמה אפשר לשאוב.
- חלב אם אינו מכיל מספיק ברזל עבור התינוק. לא נכון!
חלב אם מכיל מספיק ברזל עבור התינוק. אם התינוק נולד בזמן הוא יקבל מספיק ברזל מחלב האם, לפחות למשך ששת החודשים הראשונים. תמ"ל יכול להכיל יותר מדי ברזל, אך הכמות הזו דרושה על מנת להבטיח שהתינוק הניזון מתמ"ל לא יסבול מחוסר בברזל. הברזל בתמ"ל אינו נספג בגוף בצורה טובה ורובו יוצא בצואה. באופן כללי, אין כל צורך להוסיף מזונות נוספים מעבר לחלב אם עד לגיל 6 חודשים.
- קל יותר להזין מבקבוק מאשר להניק. לא נכון! או, זה לא צריך להיות נכון.
הנקה לעיתים הופכת לקשה כאשר נשים אינן מקבלות את העזרה לה הן זקוקות כדי להתחיל הנקה בצורה טובה. התחלה גרועה יכולה להפוך את ההנקה למסובכת. אבל אפשר גם להתגבר על התחלה קשה. הנקה היא הרבה פעמים קשה בהתחלה, אבל הופכת קלה יותר בהמשך.
- הנקה כובלת את האם. לא נכון!
תלוי בנקודת המבט. אפשר להניק תינוק בכל מקום, בכל זמן וכך הנקה משחררת את האם. איך צורך להיסחב עם בקבוקים ותמ"ל. אין צורך לדאוג לחימום החלב. אין צורך לדאוג לסטריליות. אין צורך לדאוג מה עם התינוק, כי התינוק איתך.
- אין דרך לדעת כמה חלב אם היונק מקבל. לא נכון!
אין דרך קלה למדוד כמה חלב אם התינוק מקבל, אבל אין פירוש הדבר שאי אפשר לדעת אם התינוק מקבל מספיק חלב. הדרך הטובה ביותר לדעת היא לוודא שהתינוק ממש שותה בדקות הראשונות של כל הנקה (יניקה מסוג: פתיחת פה גדול-הפסקה-סגירת פה). ישנן גם דרכים נוספות לדעת שהתינוק יונק מספיק (ראה מאמר)
- תמ"ל מודרני הוא כמעט זהה לחלב אם. לא נכון!
טענה דומה הושמעה גם ב-1900 ואף קודם לכן. תמ"ל מודרני דומה רק באופן שטחי לחלב אם. כל תיקון של חוסר בתמ"ל מפורסם כיתרון. למעשה, תמ"ל הוא העתק לא מדויק שמבוסס על מידע חסר ולא מעודכן על מהו חלב אם. תמ"ל אינו מכיל נוגדנים, לא תאים חיים, לא אנזימים, לא הורמונים. תמ"ל מכיל הרבה יותר אלומיניום, מנגן, קדיום, עופרת וברזל מחלב אם. הוא מכיל כמות חלבון גבוהה משמעותית מחלב אם והחלבונים והשומנים שונים בצורה יסודית מאלו שבחלב אם. תמ"ל אינו משתנה בין תחילת ההאכלה לסופה, בין היום הראשון לשביעי או השלושים, בין אישה לרעותה או בין תינוק לתינוק. חלב האם שלך מיוצר על מנת להתאים לתינוקשלך. תמ"ל מיוצר על מנת להתאים לכל תינוק ובעצם לאף תינוק. בד"כ הצלחת התמ"ל היא רק בלגרום לתינוק לגדול היטב, אך בהנקה יש הרבה יותר מאשר רק חומר מזין.
- במידה והאם סובלת מדלקת/מחלה עליה להפסיק להניק. לא נכון!
עם מעט מאוד יוצאים מן הכלל, המשך ההנקה דווקא יגן על התינוק. כשהאם כבר סובלת מחום (או שיעול, הקאות, שלשול, פריחה וכיוצ"ב) היא כבר העבירה לתינוק את הדלקת/מחלה, שכן היא הייתה נגועה כבר מספר ימים לפני שבכלל ידעה שהיא חולה. ההגנה הטובה ביותר עבור התינוק, כדי שלא יחלה, היא להמשיך להניק. אם התינוק אכן יחלה, הוא יחלה פחות במידה והאם המשיכה להניק. יתרה מזאת, יתכן שהתינוק הוא זה שהעביר את המחלה לאם, אבל התינוק לא הראה סימני חולי בזכות ההנקה.
בנוסף, דלקות בשד, כולל אבצס בשד, אף שהם כואבים, אינם סיבה להפסקת ההנקה. למעשה, הדלקת תשכך מהר יותר אם האם תמשיך להניק בצד הנגוע.
- אם התינוק משלשל או מקיא, על האם להפסיק להניק. לא נכון!
התרופה הטובה ביותר לזיהומים במעיים אצל התינוק היא הנקה. הפסיקי מזונות אחרים לזמן קצר, אבל המשיכי להניק. למעט נסיבות קיצוניות, חלב אם הוא הנוזל היחיד שדרוש לתינוקך כשהוא משלשל ו/או מקיא.
- במידה והאם נוטלת תרופה עליה להפסיק להניק. לא נכון!
יש מעט מאוד תרופות שהאם אינה יכולה לקחת כשהיא מניקה. כמות קטנה בלבד מרוב התרופות מופיעה בחלב בדרך כלל בכמות כה קטנה שאין כל חשש. אם תרופה מעלה דאגה, יש בדרך כלל תחליפים בטוחים מועילים באותה מידה. הסיכון בהאכלה מלאכותית צריך להילקח בחשבון כששוקלים את המשך ההנקה.
* תורגם ברשות המחבר
RSS feed Comments
| < הקודם | הבא > |
|---|