כיום
יותר ויותר נשים מיניקות את תינוקותיהן ונהנות מההנקה כל כך שהן מעוניינות
להמשיך להיניק מעבר למספר
החודשים הקצר שחשבו לעמוד בו מלכתחילה. זה כבר
זמן רב שיוניצ"ף ממליץ על הנקה עד גיל שנתיים
הנקת פעוט – למה בעצם להמשיך להיניק
JACK NEWMAN, MD, FRCPC
כיום יותר ויותר נשים מיניקות את תינוקותיהן ונהנות מההנקה כל כך שהן מעוניינות להמשיך להיניק מעבר למספר החודשים הקצר שחשבו לעמוד בו מלכתחילה. זה כבר זמן רב שיוניצ"ף (UNICEF - The United Nations Children's Fund) ממליץ על הנקה עד גיל שנתיים והאקדמיה האמריקאית של רופאי הילדים (the American Academy of Pediatrics) ממליצה על הנקה לפחות עד גיל שנה ובהמשך כל עוד האם והתינוק מעוניינים בכך. אפילו אגודת רופאי הילדים הקנדית (Canadian Paediatric Society) עדכנה את המלצתה לשנתיים של הנקה, ומשרד הבריאות הקנדי שינה את המלצתו בהתאמה עם המלצת יוניצ"ף. הנקת פעוט עד גיל שלוש וארבע שנים היתה מאוד מקובלת ברוב העולם עד לאחרונה, ועדיין מתקיימת בהרבה חברות.
למה להמשיך להיניק מעבר לשישה חודשים?
כי זה מהנה. למה להפסיק מערכת יחסים כל כך מהנה? מה גם שההנקה ממשיכה להיטיב עם בריאותם ורווחתם של האם והפעוט.
אבל מה לגבי הטענה שאין לחלב-אם כל ערך אחרי שישה חודשים?
הטענה הזו אולי קיימת, אבל היא שגויה בהחלט. העובדה שמישהו יכול לטעון טענה שכזו, מראה רק על דבר אחד – בורות, הבורות של אנשים בחברה שלנו לגבי הנקה.
חלב-אם הוא, אחרי הכל, חלב. אפילו אחרי שישה חודשים הוא עדיין מכיל חלבון, שומן ועוד רכיבים מזינים שתינוקות וילדים צריכים. חלב-אם עדיין מכיל רכיבים חיסוניים שמגינים על התינוק מפני זיהומים ודלקות. למעשה, בשנה השנייה לחיי התינוק, חלב-האם מכיל יותר רכיבים חיסוניים מאשר בשנה הראשונה. וכך זה צריך להיות, מהסיבה הפשוטה שבשנתם השנייה, פעוטות בדרך כלל נחשפים ליותר גורמים שעלולים להוביל לזיהומים ולדלקות. כמו כן, חלב-אם, גם אחרי שישה חודשים, מכיל גורמי גדילה שעוזרים להבשלה של מערכת החיסון של התינוק, המח, המעיים ואיברים נוספים.
עוד עובדה ידועה היא, שילדים שנמצאים במעון-יום ועדיין יונקים, סובלים הרבה פחות ובאופן פחות חמור מדלקות, מאשר ילדים שאינם יונקים. מכך משתמע, שאמא מיניקה שחוזרת לעבודה מפסידה פחות ימי עבודה מכיוון שילדה חולה פחות.
דבר מעניין הוא שחברות תמ"ל (תרכובת מזון לתינוק) משווקות את השימוש בתמ"ל (שהיא חיקוי עלוב לדבר האמיתי) עד גיל שנה, ובמקביל רומזות שחלב-אם הוא בעל ערך רק למשך ששת החודשים הראשונים ("התזונה הטובה ביותר לתינוק שרק נולד"). יותר מידי רופאים ואחיות הפנימו את הססמאות הללו...
שמעתי שאם אני מיניקה יותר משישה חודשים, הרכיבים החיסוניים שנמצאים בחלב-האם מונעים מהתינוק שלי לפתח מערכת חיסון משלו.
זה לא נכון, למעשה זה אפילו מגוחך. זה פשוט לא יאומן כמה אנשים בחברה שלנו מעוותים את יתרונות ההנקה והופכים אותם לחסרונות. אנו מחסנים את ילדינו כדי שהם יוכלו להילחם בזיהומים בעצמם. חלב-האם הוא עזרה נוספת למערכת החיסון שלהם. כשהתינוק נלחם בזיהומים הוא הופך מחוסן אליהם באופן טבעי, כך שהנקה לאחר שישה חודשים לא יכולה למנוע מהתינוק לפתח את מערכת החיסון שלו.
אבל אני מעוניינת שהתינוק שלי יהיה עצמאי.
ואת חושבת שההנקה גורמת לתינוקך להיות תלוי בך? אל תאמיני לזה. ילד שיונק עד לגמילה עצמאית (בדרך כלל קורה בין גיל שנתיים לארבע), הוא ברוב המקרים יותר עצמאי, ואולי אף יותר חשוב מכך, הוא יותר בטוח בעצמאות שלו. זהו ילד שששאב מהשד נחמה וביטחון, לא רק חלב, עד שהיה מוכן בעצמו להפסיק לינוק. וכשהוא מפסיק לינוק, ילד כזה יודע שהשיג משהו, הוא עבר שלב בחיים.
הרבה פעמים אנחנו דוחפים את ילדינו להפוך ל"עצמאים" מהר מדי. לישון לבד בגיל צעיר מדי, להיגמל מיניקה מוקדם מדי, להסתדר בלי ההורים מוקדם מדי, לעשות הכל מוקדם מדי. אם לא נדחף אותם לעצמאות מוקדמת, הם יהיו עצמאים מהר יותר. למה בעצם למהר? תכף הם גם ככה יעזבו את הבית, אבל את לא רוצה שהם יעזבו כבר בגיל 14?! כשצורך בא על סיפוקו, הוא נעלם. כשאותו הצורך לא בא על סיפוקו (למשל, הצורך לינוק ולהיות קרוב לאם), הוא נשאר כצורך וממשיך ללוות את הילד לגיל ההתבגרות.
כמובן שהנקה יכולה גם להוביל, במקרים מסוימים, למערכת יחסים תלותית, אבל גם מזון וגמילה מחיתולים יכולים להוביל לזה, וזה לא העניין.
מה עוד?
ההיבט אולי הכי חשוב של הנקת פעוט הוא לא תזונה או יתרונות חיסוניים, למרות שאין להפחית מחשיבותם. אני מאמין שההיבט הכי חשוב הוא מערכת היחסים המיוחדת שנרקמת בין הפעוט לאמו. ההנקה היא ביטוי לאהבה כל כך גדולה, ואת זה אי אפשר יהיה לקחת לעולם מהפעוט ואמו. האהבה והבטחון שההנקה משדרת מתלווים לפעוט גם כשהוא גדל. כל מי שראה פעם פעוט יונק יכול להעיד שיש בזה משהו כל כך מיוחד, קסום כמעט, הרבה מעבר לאקט של הזנה. פעוט יונק, לפעמים, בלי כל סיבה, מתגלגל מצחוק בעודו יונק. האושר שהוא שואב מהשד הוא מעבר לאושר שנובע מסיפוק הרעב שלו. ואם גם האם מרשה לעצמה, ההנקה יכולה להפוך למקור אושר בשבילה, משהו שהוא הרבה יותר מההנאה שבהזנת תינוקך. כמובן שלא תמיד ההנקה מצליחה ויש קשיים, כמו בהרבה דברים אחרים, אבל כשזה מצליח, זה נפלא, וזה שווה את זה!
ונקודה אחרונה, כשילדך נפצע או חולה (וזה קורה יותר ויותר ככל שהם גדלים, פוגשים עוד ילדים ומעזים יותר), מה יכול להיות מנחם יותר מאשר הנקה? אני זוכר לילות בחדר מיון בהם אמהות לפעוטות שלא ינקו היו הולכות עם ילדיהם החולים הלוך וחזור במסדרון, מנסות להרגיעם, לרוב ללא הצלחה מרובה, בעוד האמהות המיניקות ישבו בשקט והיניקו את תינוקותיהן, שאולי לא היו מאושרים אבל שאבו נחמה מהשד. אמהות אלה ניחמו את ילדיהם באמצעות ההנקה, והפעוטות ניחמו את אמהותיהם בכך שינקו.

כמובן שההתחלה הייתה קשה גם לי וגם לה, אבל לא ויתרתי וזה שווה את הכל! אני גאה ומאושרת שבתי מקבלת ממני את המזון ההכי בריא בעולם ואת האהבה והקרבה האין-סופית!
| הבא > |
|---|